למה זה קיים

הגל הראשון של אפליקציות דמויות AI עשה משהו שראוי להכרה. הוא הוכיח שמיליוני אנשים רוצים לדבר עם דמויות בדיוניות, לא כגימיק חולף אלא כהרגל יומיומי.

כותבים בדקו איך יריב מצדיק את עצמו תחת לחץ. לומדי שפות רצו דובר ילידי סבלני שיישאר בדמות לאורך שלוש מאות הודעות של דקדוק שבור. שחקני תפקידים רצו שותף לסצנה עם יותר זמן ממה שיש לאדם. הביקוש היה אמיתי, ו-Character.AI, Janitor AI, Chai AI והזנב הארוך שבא אחריהן בנו קהילות של מיליונים בתשובה לו.

אבל כל מי שחי בתוך האפליקציות האלה יותר מכמה שבועות נתקל באותם ארבעה קירות.

הקיר הראשון: שכחה

אפשר היה להשקיע שעתיים בבניית הקול של דמות, לגרום לה לדעת שהכלב שלכם נקרא ברונו ושהייתם לחוצים לקראת החתונה של אחותכם, ולחזור שלושה ימים אחר כך אל זר מנומס שעונה לאותו שם.

המודל שחזר אישיות מהמקטע האחרון של ההקשר, וכל מה שישן יותר נשר בשקט מלמטה. אנשים עקפו את זה עם בלוקים מוצמדים, ספרי לור וטקסי היכרות חוזרים.

הקיר השני: ההרשמה

כל אפליקציית דמויות הייתה עולם בפני עצמו: חשבון משלה, הורדה משלה, התראות משלה שמתחרות על מסך הבית שלכם.

חבר ממליץ על דמות. עכשיו צריך להתקין אפליקציה, לפתוח חשבון, לאמת מייל, לאשר תנאים, ורק אז לומר שלום. רוב האנשים מעולם לא הגיעו לשלום.

הקיר השלישי: כלום לכותב

כותבים שבנו דמויות טובות באמת — קול, היגיון פנימי, סוג הפסיכולוגיה המדויקת שלוקח שעות לכוונן — לא הייתה להם שום דרך להרוויח מהעבודה הזאת. הם נתנו מלאכה בחינם, והפלטפורמה הרוויחה מהתנועה שאותה מלאכה משכה.

הדפוס הזה מוכר מעשור של פלטפורמות חברתיות, והוא נגמר אותו דבר בכל פעם: היוצרים הטובים ביותר עוצרים, או עוברים, או נשרפים.

הקיר הרביעי: כיוון אחד בלבד

שיחה התקדמה קדימה ורק קדימה. אם רציתם לראות מה היה קורה אילו הדמות שלכם הייתה אומרת את הדבר הקשה יותר שתי הודעות אחורה, מחקתם קדימה וקיוויתם שהמודל ישחזר את ההקשר שהרגע הרסתם.

למה טלגרם, ולא אפליקציה אחרת

ההחלטה הראשונה עיצבה את כל מה שבא אחריה: בלי אפליקציה נפרדת, בלי הרשמה, בלי סיסמה. חשבון הטלגרם שלכם הוא החשבון. פותחים צ׳אט עם בוט כמו שפותחים צ׳אט עם אדם, וכבר נכנסתם.

מישהו משתף אתכם בדמות והקישור פותח שיחה. לא דף הורדה, לא חומת הרשמה — שיחה. אתם אומרים שלום, הדמות עונה שלום, וזה כל תהליך הכניסה.

זה גם אמר לרשת דברים שלא היה צריך לבנות מחדש: התראות שלא עולות אחוז סוללה בשעה, חיפוש בכל ההיסטוריה, הודעות קוליות, צירוף תמונות, והאפשרות להעביר תשובה מוצלחת לחבר.

מה שבכל זאת היה צריך להיבנות מחדש

הגרסה המוקדמת הריצה את כל הדמויות בצ׳אט אחד עם הבוט. זה עבד, והייתה לזה תקרה: אחרי שתיים או שלוש דמויות הצ׳אט הפך לבלגן והזיכרון הסתבך. זה היה גשר, לא יעד.

היעד הגיע עם נושאי הפורום: כל דמות עברה לחדר משלה, עם היסטוריה משלה, רצועת נעיצה משלה ובידוד משלה. הבלגן נעלם, והארכיטקטורה סוף סוף התאימה לאיך שאנשים כבר ניסו להשתמש בה.

מול שלושת הקירות האחרים:

• הזיכרון נשמר כעובדות קצרות וקריאות, בנפרד לכל דמות, לכל נושא ולכל אדם — ואפשר לקרוא, לתקן או למחוק כל שורה בו.
• כל תגובה מתפצלת למסלול מקביל ושניהם נשארים חיים, כך שלראות את הגרסה האחרת לא עולה כלום.
• קישורי שיתוף מייחסים את מי שמגיע דרכם, ונתח ממה שהם מוציאים חוזר לכותב.

מה זה לא

זו לא אפליקציית בן לוויה. מי שרוצה שותף AI אחד לטווח ארוך יקבל שירות טוב יותר ממוצר שתוכנן בדיוק סביב זה, ויש כאלה טובים.

זה לא כלי מקומי. אם אתם רוצים להריץ הכול על החומרה שלכם בשליטה מלאה, הקטגוריה הזאת קיימת ומנצחת בשליטה.

זה בנוי בצורת דמויות וסצנות, מתארח אצלנו, ונמצא בתוך אפליקציית מסרים שכבר פתוחה אצלכם. זו כל העמדה, וזו טענה צרה יותר ממה שהקטגוריה בדרך כלל טוענת.